קיבלתי שאלה חשובה מאסתר היקרה באחת מקבוצות ההעצמה הזוגית, שאלה שרבים מאיתנו מתמודדים איתה בצורות שונות.
כדי לתת תשובה מקיפה, החלטתי לפרק אותה לכמה נקודות מרכזיות, ואני משתף את התובנות כאן, בתקווה שתמצא/י בהן תועלת ממשית למסע הזוגי (והאישי) שלך:
נקודות למסע:
- התמודדות עם פחד בזוגיות.
- שינוי פרשנויות שיוצרות קונפליקט.
- הגדרת "זוגיות חדשה" ובנייתה.
- שבירת לופים אינסופיים של תסכול.
1. להתמודד עם הפחד: מודעות ואחריות כנקודת פתיחה
נתחיל מהנחת יסוד כנה: כל אחד ואחת מאיתנו מגיע/ה לזוגיות עם "תיק" עמוס מהעבר.
הוא מכיל משקעים מההורים, מהחברה, מהתרבות, הרגלים מושרשים, אמונות מגבילות, ולעיתים גם טראומות ופצעים רגשיים.
עם כל המטען הזה, אנחנו מנסים לבנות "קן חם" – מרחב בטוח ואוהב שאמור איכשהו לנטרל את כל ה"רעש" הזה.
הצעד הראשון וההכרחי הוא פשוט להכיר בזה!
להבין שאנחנו לא "דף חלק" ושחלק מהקשיים שלנו נובעים מהמטען הזה.
המודעות הזו אינה האשמה, אלא לקיחת אחריות: אם אני מזהה את הבעיה ואת המקורות שלה, אני יכול/ה להתחיל לפעול באופן מודע ויעיל כדי למצוא פתרונות.
ההתמודדות עם הפחד (למשל, פחד מדחייה, פחד מנטישה, פחד מקונפליקט) מתחילה בהכרה שהוא קיים ומשפיע, ולא בהדחקתו.
2. הדלק הנכון: מתדלוק הפחד לתדלוק התשוקה (מוטיבציה חיובית)
כאן אנחנו מתחברים למה שדיברנו עליו בעבר: ההבדל הקריטי בין מוטיבציה שלילית (לפעול כדי להימנע ממשהו רע – פחד, אשמה) למוטיבציה חיובית (לפעול כדי להשיג משהו טוב – אהבה, חיבור, צמיחה).
כשאני פועל/ת מתוך מוטיבציה חיובית ("לנוע אל…") – יש לי "דרייב" פנימי חזק שמזין אותי לאורך זמן.
ולחילופין כאשר אני פועל/ת מתוך מוטיבציה שלילית ("להתרחק מ…") – למשל, נשאר/ת בזוגיות רק מהפחד להיות לבד – האנרגיה הזו דועכת ברגע שהאיום נחלש, או שהיא פשוט שוחקת אותנו מבפנים.
ההישארות בפחד היא תוצאה ישירה של תדלוק שלילי.
נקודה לעבודה מיידית: הזרקת מוטיבציה חיובית לזוגיות:
- שאלו את עצמכם בכנות: לשם מה אנחנו בזוגיות הזו? מה אנחנו רוצים ליצור יחד?
- התמקדו במה שטוב בבן/בת הזוג ובקשר (כן, גם כשקשה).
- זהו את נקודות החוזקה – שלו/שלה, ושלי.
- הזכירו לעצמכם מהי התמונה הגדולה שלשמה בחרתם להיות יחד.
3. שינוי פרשנות: מציאות או "סרט"? הכוח של ה"פילטרים" ומודל אפר"ת
כאן נכנסים לעובי הקורה של ה-NLP.
כולנו מכירים את מודל אפר"ת: אירוע מעורר פרשנות שמובילה לרגש שגורם לתגובה.
פשוט, נכון? אבל השאלה המכרעת היא: מה קובע את הפרשנות שלנו מלכתחילה? למה שני אנשים מגיבים אחרת לגמרי לאותו אירוע בדיוק?
התשובה טמונה במה שקורה לפני שלב הפרשנות: המידע שנקלט דרך חמשת החושים שלנו עובר דרך "פילטרים" תפיסתיים אישיים.
אלו מעין "משקפיים" לא מודעים שדרכם אנחנו חווים את העולם, והם נוצרו על בסיס כל מה שצברנו: ניסיון העבר, ערכים, אמונות, זיכרונות, מצב רגשי נוכחי ועוד.
הפילטרים האלה מעוותים, מכלילים ומשמיטים מידע באופן סלקטיבי, עוד לפני שבכלל "בחרנו" פרשנות לאירוע. (מקווה שלא דיברתי עכשיו סינית… 😉).
איך משנים פרשנות בפועל? דרך הפרדת עובדות (נתונים יבשים שנקלטו בחושים) מפרשנות (הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על העובדות).
נסו לשאול את עצמכם על סיטואציה קשה:
- מה ראיתי בדיוק? (לתאר כמו מצלמה)
- מה שמעתי בדיוק? (לתאר כמו מכשיר הקלטה)
- מה הרגשתי בגוף (תחושות פיזיות, לא רגשות כמו "כעס" שהוא כבר פרשנות)? ההתמקדות בנתונים היבשים פותחת פתח לבחון פרשנויות חלופיות ושפויות יותר לאירוע.
4. הגדרת "זוגיות חדשה" ובנייתה: יצירת חוזה מודע
זוגיות היא לא רק רגש, היא גם "חוזה" והסכמה (גם אם לא מודעת).
כדי לבנות משהו חדש וטוב יותר, אני ממליץ לזוגות בקליניקה על תרגיל פשוט אך עמוק: כל אחד בנפרד, כותב תשובות מפורטות לשאלות כמו:
- מהי זוגיות אידיאלית בעיניי?
- כיצד אני מאמין/ה שבעל/אישה אמור/ה להתנהג/להתנהל?
- מהן הציפיות שלי מבן/בת הזוג בתחומים שונים (תקשורת, אינטימיות, הורות, כספים וכו')?
- איך נכון להתמודד עם קונפליקטים ואי הסכמות לדעתי?
לאחר מכן, יושבים יחד (רצוי בליווי מקצועי בהתחלה) ומשתפים, מקשיבים ומעבדים את התשובות.
המטרה היא לא להסכים על הכול, אלא להבין את עולמו של האחר, לזהות פערים, ולגבש הסכמות חדשות ומודעות שיוצרות בסיס משותף ומכבד ל"זוגיות החדשה" שאתם רוצים לבנות.
5. שבירת לופים של תסכול: "לקלקל" את הקול הפנימי (אסטרטגיית NLP)
נתקעתם בלופ מחשבות או רגשות מתסכל שחוזר על עצמו? (למשל, אחרי ויכוח מסוים תמיד מגיעה תחושת אשמה או כעס שמציפה אתכם?).
ישנה דרך מעולם האסטרטגיות ב-NLP "לשבש" את הלופ הזה.
נסו את התהליך הבא בזמן רגוע (דורש תרגול):
- עצמו עיניים והתמקדו פנימה.
- הציפו זיכרון של אחד המקרים האחרונים שבהם חוויתם את הלופ המתסכל.
- שימו לב לפרטים החושיים: מה אתם רואים בדמיון (תמונות, סרט)? מה אתם שומעים (קולות חיצוניים? קול פנימי?)? מה אתם מרגישים בגוף (תחושות פיזיות – כיווץ, חום, דופק וכו')?
- זהו את ה"טריגר" או ה"דרייבר" של הלופ. לעיתים קרובות זהו קול פנימי שאומר משהו מסוים (למשל, קול ביקורתי, מאשים, מייאש).
- "קלקלו" את הקול הזה! לא משנים את המילים שהוא אומר, אלא את האיכויות שלו (סאבמודאליטיות). הפכו אותו לקול מגוחך: דמיינו אותו נאמר בקול של מיקי מאוס, של רובוט, של דמות מצוירת. שנו את הקצב שלו (מהר מדי? לאט כמו תקליט שבור?), את עוצמת הווליום, את המיקום שלו בחלל (מגיע מאחורי הגב? מהבוהן ברגל?). שחקו עם זה עד שהקול הזה פשוט מאבד מהכוח שלו ונהיה בלתי אפשרי לקחת אותו ברצינות.
- חזרו על התהליך מספר פעמים, עד שתרגישו שהקול המקורי "התקלקל" לצמיתות.
בעבודה עקבית, ה"שיבוש" הזה של הדרייבר השמיעתי יכול לשבור את הלופ האוטומטי ולמנוע ממנו להתחיל בפעם הבאה שתתקלו בטריגר דומה.
לסיכום,
המסע לזוגיות טובה יותר דורש מודעות, אחריות, בחירה במוטיבציה חיובית, הבנה של דרך פעולת התפיסה שלנו, הגדרה משותפת של המטרה, וכלים מעשיים לשבירת דפוסים ישנים.
