מכון משמעות

השקט המסוכן ביותר אינו זה שלפני הסערה. הוא זה שבו האויב הפנימי סופר בשקט את שללו.

השקט הזה לא חדש לך.

זהו הטקס הקדוש של סוף היום. הדלת נסגרת. קליק.

אחרי המרתון של המיילים, הציפיות והחיוכים המאולצים, מגיע הרגע הזה.

הגוף צונח על הספה, והיד, כמעט מעצמה, מוצאת את דרכה אל המפלט התורן.

אולי זו חפיסת שוקולד שנפתחת ברעש מבטיח, אולי הטלפון שפותח לך את הבור האינסופי של כלום, ואולי זו סתם בהייה ארוכה בקיר, תוך כדי סידור אובססיבי של הכריות.

קוראים לזה "להירגע".

איזו מילה עדינה ומכובסת לתהליך מתוחכם של שוד עצמי.

כי בתוך הדממה המבורכת הזו, מתרחשת פעילות עסקית ענפה.

בחדרי הישיבות המפוארים של התודעה, יושב לו מנכ"ל אזור הנוחות שלך.

הוא לא איזה בריון. הוא איש עסקים ממולח, לבוש בחליפה מחויטת של היגיון.

המודל העסקי שלו מבריק!

הוא מוכר לך ביטחון מזויף ונוחות קצרת-טווח, בתמורה למטבע היקר ביותר שלך, הפוטנציאל של היום.

ובכל ערב, בשקט מופתי, הוא פותח את הלפטופ שלו, מתרווח בכיסא, ומתחיל לעדכן את גיליון האקסל של הפוטנציאל האבוד.

הוא לא סופר כישלונות. הוא סופר את הגרסאות הטובות יותר שלך, אלו שחתמת על ויתור עליהן היום.

הוא לא צריך לשכנע אותך.

הוא פשוט מציג לך את העסקה, "היה לך יום קשה," הוא לוחש בקול רך ומבין, "מגיע לך לנוח. תתחיל מחר. מחר יהיה לך יותר כוח." ואנחנו, כמה שאנחנו אוהבים את השקר המתוק הזה, חותמים על העסקה.

עוד יום, עוד חתימה.

והשלל?! נסתכל בדו"ח הרבעוני שלו,

  • נכסים ה-5 ק"ג האלה שתכננת להוריד? הם עכשיו 'נכס' רשום על שמו. הרעיון לספר שהתרוצץ לך בראש? הוא עכשיו 'פטנט' רשום במגירה שלו. השאיפה ללמוד שפה חדשה? 'מניה' מבטיחה בתיק ההשקעות של הדחיינות שלו.
  • התחייבויות כל ה"אין לי כוח היום" ו"לא נעים לי לבקש" הן התחייבויות שלך, שהופכות לדיבידנדים השמנים שלו.

הוא לא צועק. הוא לא מתווכח. הוא פשוט מציג לך את הנוחות הממכרת של הפסיביות, ובזמן שדעתך מוסחת, הוא גונב עוד חלום קטן, עוד החלטה, עוד ניצוץ של יוזמה.

בשקט.

הוא אלוף העולם בלהפוך את "מחר" לגן עדן ואת "עכשיו" לשדה מוקשים.

איך מבצעים השתלטות עוינת על המנכ"ל הזה?

ופה הקאץ'.

הוא אסטרטג מבריק של העתיד, אבל גרוע מאוד בטקטיקות של ההווה.

בונה תוכניות-אב נגד 'האני החדש' שלך בעוד חודש.

הוא לא יודע מה לעשות עם 'האני של הרגע'.

לא מפחד מהבטחות גדולות.

הוא מפחד מפעולות קטנות.

מזלזל ברעש של צעד אחד.

הוא נלחץ מהתנועה.

המרד נגדו הוא מרד שקט, אבל הפוך משלו.

לא שקט של כניעה, אלא שקט של עשייה ממוקדת.

הגיע הזמן לביקורת פתע במשרדים של ההנהלה הפנימית שלך.

הערב, במקום לתת לו לספור את השלל, נבצע פשיטה קטנה על המחסן שלו. נבחר נכס אחד, פריט אחד, שהוא סימן כ'שלו', ופשוט ניקח אותו בחזרה.

  • במקום לגלול עוד שעה, נקרא שני עמודים בספר. (החזרת את נכס הידע).
  • במקום לבהות בריק, נכתוב חמישה רעיונות על מפית. (הפקעת בחזרה את פטנט היצירתיות).
  • במקום לשקוע בספה, נעשה 10 דקות של מתיחות על השטיח. (פדית את מניית הבריאות).

הפעולה הזו, קטנה ככל שתהיה, היא לא עוד משימה. היא שיבוש אלגנטי של המודל העסקי שלו.

היא הרעש שמכריח אותו לסגור את הלפטופ.

כתבו לי בתגובות מהו ה'נכס' הראשון שאתם פודים בחזרה היום. אפילו הקטן ביותר.

עוד פוסטים שיעניין אותך לקרוא

  • הכל
  • התמכרויות
  • התפתחות אישית
  • זוגיות
4 2 votes
דרג את הפוסט
Subscribe
Notify of
guest

0 תגובות
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
כל התגובות
0
Would love your thoughts, please comment.x