דמיינו רגע:
יעל ויאיר נכנסים למשרד שלי. אתם יכולים כמעט לגעת במתח שבאוויר. העיניים שלהם כבויות, המילים ביניהם נדירות, והשתיקה רועמת.
יעל, מוצפת, פורצת בבכי כמעט מיד.
"אנחנו פשוט לא יכולים להמשיך ככה," היא לוחשת, קולה שבור. "כל הזמן מריבות, חוסר הבנה מוחלט… אנחנו מרגישים כמו שני זרים שחיים תחת אותה קורת גג."
יאיר יושב בצד, שותק.
אבל מבעד לשתיקה, השפה הלא-מילולית שלו זועקת כאב, תסכול וחוסר אונים. הוא אבוד בתוך המצב, לא יודע איך לגשר על הפער שנפער ביניהם.
פענוח הקצר התקשורתי: האם אתם מדברים באותה "שפת אהבה"?
במהלך המפגש שלנו, התמונה מתחילה להתבהר.
כפי שקורה לזוגות רבים, יעל ויאיר פשוט לא "שידרו" באותו תדר רגשי. הם לא דיברו באותה שפת אהבה, כפי שכינה זאת ד"ר גארי צ'פמן.
זהו קונספט שאני מוצא כמדויק להפליא ומשתלב נהדר עם הבנות מעולם ה-NLP לגבי האופן שבו אנשים שונים קולטים ומעבדים מידע ורגשות.
ליעל, למשל, יש צורך עמוק במה שאנו מכנים "מילים של הערכה" (Words of Affirmation).
היא זקוקה לשמוע את המחמאות, את המילים הטובות, את ההערכה המילולית כדי להרגיש נאהבת ובטוחה בקשר.
הקלט השמיעתי הוא הערוץ המרכזי שלה לחוות אהבה.
יאיר, לעומת זאת, פועל בעיקר דרך "מעשים ועזרה בבית" (Acts of Service).
הוא מבטא את אהבתו דרך עשייה: עוזר עם הילדים, מתקן דברים בבית. מבחינתו, אלו הן הוכחות ניצחות לאהבתו ולמחויבותו.
אבל עבור יעל, ש"האנטנה" שלה מכוונת למילים, המעשים האלו, חשובים ככל שיהיו, פשוט לא נקלטו באותו האופן.
היא לא שמעה את האהבה, ולכן לא הרגישה אותה במלואה.
הקצר התקשורתי היה בלתי נמנע.
התכנות מחדש: כוחה של מחמאה יומית
אז מה עושים?
במקרים כאלה, אני מאמין בכוחם של שינויים קטנים ועקביים שיוצרים אימפקט גדול.
בסוף הפגישה, נתתי ליאיר משימה שנראית פשוטה על פני השטח, אך דורשת מודעות והתמדה: להקפיד לתת ליעל מחמאה אחת לפחות בכל יום. לא סתם מילה טובה, אלא מחמאה אמיתית, כנה, שבאה מהלב ומתארת משהו שהוא באמת מעריך בה.
כצפוי, בהתחלה יאיר התקשה.
זה הרגיש לו מאולץ, לא טבעי. ה"תוכנה" הישנה שלו, שלא מורגלת בביטוי מילולי של רגשות והערכה, התנגדה. אבל יאיר גילה נחישות והתמדה.
הוא הבין את החשיבות, התאמץ, וחיפש באופן אקטיבי את הדברים הטובים ביעל כדי שיוכל לבטא אותם במילים. הוא החל "לתכנת מחדש" את דפוס התקשורת שלו.
הטרנספורמציה: כשמילה אחת שווה אלף מעשים (ליעל)
והשינוי? הוא היה כמעט כמו נס.
לאט לאט, יעל החלה להגיב. המחמאות היו כמו מים לצמח צמא.
החיוך חזר לפניה, הניצוץ שב לעיניה. היא סוף סוף שמעה והרגישה את האהבה וההערכה שיאיר חש כלפיה, בשפה שהיא מבינה.
היא הרגישה נראית, מוערכת, רצויה.
האווירה ביניהם השתנתה באופן דרמטי תוך שלוש פגישות בלבד (!).
הם חזרו לצחוק יחד, לדבר בפתיחות, לגעת, לחבק. הם שוב הרגישו זוג, מחוברים ומאוחדים.
אותם משפטים קטנים, אותן מחמאות יומיומיות, היו המפתח שפתח את הדלת לליבה של יעל והציל את הזוגיות שלהם.
המפתח לזוגיות שלך: האם אתה מכיר את השפה?
הסיפור של יעל ויאיר ממחיש עיקרון עוצמתי: הבנה ודיבור בשפת האהבה של בן/בת הזוג שלך יכולה לחולל פלאים.
גם לך, יש את היכולת לחזק ולהציל את הזוגיות שלך!
זה מתחיל בצעד פשוט אך משמעותי: הקפד/י על מחמאה אחת לפחות ביום לבן/בת הזוג.
מחמאה כנה, ספציפית, שבאה ממקום אותנטי. מחמאה כזו יכולה להמיס לבבות וליצור קרבה מחודשת.
חשוב לזכור: מחמאות (מילים של הערכה) הן רק אחת מתוך חמש שפות האהבה.
אם תרצה/תרצי לגלות מהן שאר השפות ואיזו מהן היא השפה העיקרית שלך ושל בן/בת זוגך,
בידיעה שהבנה זו היא קריטית ליצירת תקשורת זוגית אפקטיבית וחיבור עמוק,
או שבא לך לקבל עוד כלים וטיפים מעשיים ליצירת הזוגיות שתמיד חלמת עליה, אני כאן.
אשמח לשתף אותך בכל הידע והניסיון שצברתי כדי לעזור לך לבנות זוגיות מאושרת ומספקת.
נ.ב. אשמח מאוד אם מתאפשר לך להעביר את הפוסט הזה לשלושה אנשים יקרים לליבך שאת/ה חושב/ת שהוא יכול לעזור להם.
בידידות והערכה,
אשר זרביב – מכון משמעות.
