אתה מכיר את השעה הזו.
הבית מתחיל להריח כמו שבת, הפלטה כבר בהיכון, אבל האוויר? האוויר דליק כמו מחסן חומרי נפץ.
היא זרקה הערה.
משהו קטן.
אולי על זה ששכחת את הכוסברה לסלטים, אולי על איך ששמת את הכלים במדיח.
וזהו.
בום.
המוח הקדמון שלך נחטף, והיצר הרע, שיודע בדיוק מתי לבוא (תמיד דקה לפני שהשבת נכנסת), תופס פיקוד.
פתאום אתה לא הבעל האוהב, אתה לא אבא של שבת.
אתה עורך דין ממולח בבית דין של מטה, והתיק הזה הוא "תיק חייך".
בראש שלך רץ מונולוג שכולו גאווה:
"אני עובד כמו חמור כל השבוע! אני נותן את הנשמה! והיא? היא מעיזה להעיר לי?! זה כפיות טובה! אני אוכיח לה עכשיו כמה היא טועה, ועד שהיא לא תבקש סליחה, אין קידוש ואין שלום בית!"
זה הרגע שבו אנחנו נופלים לבור.
חז"ל אמרו "כל הכועס, כאילו עובד עבודה זרה".
למה? כי באותו רגע, אתה שם את ה"אני" שלך במרכז העולם.
אתה שוכח שיש כאן עוד נשמה מולך, ושוכח שיש מי שמנהל את העולם הזה (וזה לא אתה).
הקומדיה הטראגית של האגו
ב-NLP אנחנו קוראים למצב הזה "עמדה ראשונה" (First Position).
ביהדות קוראים לזה "קטנות מוחין".
אתה נעול בתוך הגוף של עצמך, רואה רק את העלבון הצורב שלך.
אתה יודע מה הבעיה?
שמשם, הסרט נראה כמו דרמה קורעת לב, אבל במבט מלמעלה? זה נראה כמו בדיחה גרועה.
שני אנשים שבנו בית בישראל, שאוהבים אחד את השנייה, עומדים במטבח הקדוש שלהם וצורחים על ירק (כוסברה, ריבונו של עולם!) כאילו גורל העם היהודי תלוי בזה.
הרגע שבו נדלק האור: לראות בעיניים של נשמה
הגאולה הפרטית שלך מגיעה בשנייה אחת.
לא כשניצחת בוויכוח (אין מנצחים במריבות זוגיות, יש רק מפסידים).
היא מגיעה כשאתה מקיים את "איזהו גיבור? הכובש את יצרו" ועושה פעולה אחת של "שיגור רחפן".
דמיין שברגע השיא, כשהדם רותח, אתה יוצא מהגוף ועולה לתקרה.
אתה מסתכל למטה ב"עין טובה".
מה אתה רואה? אתה לא רואה "אויבת".
יש פה אישה עייפה, שאולי הלחץ של שבת יושב עליה, והיא רק רוצה שיראו אותה.
אתה רואה גבר (אתה), שנראה כמו ילד שנעלב, למרות הזקן והחליפה.
מהגובה הזה, פתאום יורדת עליך מידת הרחמים.
אתה קולט: אנחנו לא אחד נגד השנייה.
אנחנו שנינו נגד היצר שמנסה להרוס לנו את השלום בית.
באותו רגע, הצורך להיות "צודק" מתפוגג, ובמקומו נכנסת החוכמה.
תרגיל ה-NLP של הדקה (להצלת השבת והזוגיות)
בפעם הבאה שהפיוז קופץ, אל תענה מיד.
תעשה את המהלך הבא:
- הפוך ל"עד" מהצד: עצום עיניים לשנייה ודמיין שאתה רואה את הסיטואציה מהפינה של החדר, כמו מצלמת אבטחה ניטרלית.
- לדון לכף זכות (בהומור): דמיין שהמריבה שלכם מתנהלת עכשיו בקול מצחיק (כמו של ברווז). נסה להישאר "ברוגז" כשאתה נשמע ככה. אי אפשר. הכעס, שהוא כבד ורציני, לא מסתדר עם צחוק.
- שאלת הנשמה: מהזווית הגבוהה הזו, מה הבית הזה צריך עכשיו כדי שתשרה בו שכינה? מילה טובה? כוס מים? ויתור קטן?
- נחיתה רכה: פקח עיניים, ותן לה את מה שהיא צריכה, לא את מה שהאגו שלך רוצה לתת.
חברים, להיות צודק זה קל.
כל אחד יכול.
להיות מלך, זה לדעת למחול על כבודך, לצחוק על הסיטואציה, ולהכניס את השבת (ואת האישה) בחיוך.
זה הניצחון האמיתי.
רוצים ללמוד איך לשלב חוכמה יהודית שורשית עם הכלים הכי חדים של הפסיכולוגיה המודרנית?
🎙️ בפודקאסט החדש "מיינדסט של מלך" אני ביחד עם הרב משה והרב מאיר צוללים בדיוק לחיבור הזה, עם תובנות מספר משלי וכלים לחיים של עוצמה: לחץ כאן לצפיה
🔥 ואם אתם רוצים את התורה השלמה, לא רק לזוגיות, אלא לחיים ולעסקים, המחזור הבא של קורס NLP Practitioner מתמלא: לחץ כאן לפרטים נוספים
שיהיה חודש של בשורות טובות ושליטה בראש.
