ההחלטה שלא התקבלה בזמן"
היום אני רוצה לשתף אותך במקרה כואב שקרה לי השבוע.
יום חמישי בבוקר התחיל כיום רגיל לחלוטין, שטייגען בבוקר, צהריים עבודה על מערך השיעורים, ובערב סשנים אימון. בפגישה השלישית נכנס נתניאל, חמד של בחור בסביבות גיל 35.
אחרי כמה מילות היכרות, שאלתי "בעבור מה אתה כאן היום?". נתניאל עונה לי, "אני רוצה להתחתן". בעיניו זיהיתי עצב עמוק הגובל ביאוש.
הקושי להציע
אני שואל, "נתניאל היקר! מה גורם לכך שאינך נשוי כיום?". נתניאל מחייך במרירות ועונה לי, "אני לא מסוגל להציע!".
הוא מוסיף, "עברתי כבר עשרות שידוכים, ובדרך כלל אחרי 5 עד 6 פגישות אנחנו אמורים 'לסגור', אבל אני לא מסוגל!
יש לך מושג כמה בנות עזבו אותי בגלל זה! יש לך איך לעזור לי?".
וואו! הלב שלי נכמר מרחמים לנתניאל, אני חושב על כל אותן בנות שהוא "פספס", על כל אותן נשמות שהוא "איכזב", ואני אומר לעצמי, "תכל'ס, אנשים רבים בעולם מסתובבים בלי יכולת לקבל החלטות…".
מסע בזמן
אני מזהה בנתניאל השלמה עם מר גורלו, עצב, יאוש ותסכול.
קמתי על רגליי וביקשתי מנתניאל לקום.
שאלתי, "בין 1 ל-10 כמה אתה רוצה להתחתן?". נתניאל עגמומי עונה לי "10!".
שוב שאלתי, "כמה אתה מוכן לעבוד בשביל זה?". ונתניאל עונה, "מוכן!".
דיקנס
עברנו לכלי עמוק הנקרא "דיקנס", מה שאומר לחוות כיצד יראו חיי בעוד 10 שנים עם אותה התנהגות, חוסר יכולת לקבל החלטות.
נתניאל הזדעזע! הוא ראה מולו אדם בן 45 חציו לבן, לבד, מסכן, גלמוד, משועמם ומתוסכל!
המשכנו לתחנה הבאה, גיל 65. נתניאל התחיל לבכות.
תחנה אחרונה על ערש דוויי, נתניאל התיישב על הרצפה והתפרק בבכי!
לא "ריחמתי" עליו, ביקשתי שישוחח עם האדם שנמצא מולו וישאל אותו "על מה הוא מתחרט?".
נתניאל בבכי שאל "על מה אתה מתחרט בחיים האלו?".
האדם שמולו ענה לו, "אני מתחרט שלא החלטתי בזמן, אם רק היו נותנים לי עוד הזדמנות, הייתי מקבל החלטות נכונות בזמן ויוצא לפעולה מיידית!!!".
ההחלטה ששינתה חיים
חזרנו אט אט לכאן ועכשיו, ביקשתי מנתניאל להחליט ברגע זה מה הוא עושה בשלב הבא. יומיים לאחר מכן הוזמנתי לסעודת האירוסין של נתניאל!
ועכשיו תורך!
במה ההחלטה קשה/מאתגרת בשבילך?
יש לרשום תשובה על דף ממו קטן.
עם התשובה הזו הבה ונתקדם יחד, מה יהיו ההשלכות של חוסר ההחלטה הזו, בעוד 5 שנים? בעוד 20 שנה? ברגע האחרון לפני שמלאך המוות מסיים את עבודתו?
האם ההשלכות שוות את חוסר ההחלטה? את התסכול שלה? הכאב? הכעס? העצב? היגון? המלחמה?