אתה עומד בבית הכנסת, עוצם עין אחת ומקרב את האתרוג לעין השנייה.
אור הפלורסנט הלבן והקר לא משאיר שום מקום לספק.
הריח ההדרי צורב לך באף, אבל כל מה שאתה רואה זה את הנקודה החומה הזעירה הזו בשליש העליון.
האצבעות שלך מתהדקות סביב הקליפה המחוספסת, וכיווץ מוכר ואכזר מתהווה לך בבטן.
שוב פגום.
לא מושלם.
שוב לא עמדת בתקן.
השקט שצורח בתוך עור התוף
אתה חוזר הביתה ומתיישב בסוכה.
הילדים אוכלים מסביב לשולחן הפלסטיק המתנדנד, ויש שקט.
אבל זה לא שקט של חג או קדושה, זה שקט אטום וכבד שצורח לך בתוך האוזניים ומחריש כל צליל אחר.
אתה יושב שם, והמערכת הפנימית שלך קורסת לתוך עצמה.
בלי אף מילה על מישהו אחר, רק אתה מול עצמך.
התוכנה במוח שלך מקודדת לסרוק פגמים, וכשאתה עושה את זה לאתרוג בבית הכנסת, אתה עושה את זה בדיוק אותו דבר לאבא שיושב עכשיו בסוכה.
אתה בוחן את החיים שלך, את ההישגים שלך, את האבהות שלך, תחת אותו פלורסנט חסר רחמים.
אתה פוסל את עצמך על כל כתם קטן.
התוצאה היא להיות אמנם נוכח פיזית ב"זמן שמחתנו", אבל בפנים להרגיש בודד, מנותק, מרגיש כמו סוג ב' שמחכה שייפול לו הפטם.
יהלומן של לימונים ואבא מפלסטיק
כאן מגיעה העבודה הפנימית האמיתית.
היא לא מתחילה בניסיון לשכנע את עצמך שאתה מושלם,
אלא ביכולת לקחת ריחוק עצמי ולהשתמש בהומור שחותך את האבסורד של הסיטואציה.
בפעם הבאה שהשקט הזה מועך לך את החזה בסוכה,
תעצור.
תמלא את הריאות שלך באוויר טרי, עקל את השפתיים לחיוך טיפשי, ושים לב אית התחושה הפנימית התנתה ברגע.
עכשיו, תסתכל על עצמך מהצד.
אתה אדם מבוגר, שעומד ומסתכל על פרי מחוספס באור ניאון במבט של יהלומן מבורסת אנטוורפן שבוחן יהלום של עשרים קראט.
זה פרי.
הוא גדל על עץ.
עפו עליו חרקים, הכתה בו הרוח, ירד עליו אבק.
אם אתה רוצה אתרוג בלי שום כתם, בלי שריטה ובלי חסרונות – סע למקס סטוק.
יש שם אתרוגים מפלסטיק בחמישה שקלים.
הם סימטריים להחריד, הם מושלמים, והם מתים לגמרי.
אבא מפלסטיק הוא מושלם, אבל הוא לא מגדל ילדים.
אבא אמיתי, גבר אמיתי, חוטף מכות מהרוח, צובר צלקות,
מתלכלך בבוץ של החיים וקם בבוקר כדי להמשיך לגדול.
תסתכל על הילד שלך, שכרגע הפיל ביסלי לרצפה, נשף עליו והכניס לפה, ותבין שחיים אמיתיים מלאים בכתמים.
תרגיש איך האבסורד הזה משחרר את הלחץ בחזה, ותן לחיוך של הקלה לעלות לך על הפנים.
אתה לא חייב להמשיך להילחם במערכת ההפעלה הזו לבד, ולחיות תחת זכוכית מגדלת של הלקאה עצמית שמשתקת אותך.
הגיע הזמן לשנות את הדפוסים.
השאר הודעה, בוא לקליניקה או לאחד הקורסים שלנו במכון משמעות כדי לקחת בחזרה את השליטה.
